נהיגה בשכרות טומנת בחובה סכנות רבות. אדם שבוחר לשתות אלכוהול ולנהוג מסכן לא רק את עצמו אלא את האחרים הנמצאים איתו ברכב, הנהגים האחרים שנמצאים על הכביש ואת משפחותיהם של כל אלו. על כן כל נהג שייתפס תחת נהיגה בשכרות יוזמן למשפט תעבורה וייתן את הדין על מעשיו גם אם לא נגרמה תאונת דרכים.
במצב של נהיגה בשכרות, בסמכותו של שוטר לפסול את רישיון הנהיגה מיד לאחר בדיקת השכרות המבוצעת לשם איתור נהיגה בשכרות, לרוב הבדיקה מתבצעת באמצעות מערכת הינשוף שמתמחה באיתור מקרי נהיגה בשכרות. הנהג יוזמן לתחנת המשטרה כדי לעבור שימוע אצל קצין משטרה. אם יחליט הקצין שאכן אירע מקרה של נהיגה בשכרות, בסמכותו לפסול רישיון בפסילה מנהלית לתקופה של 30 עד 90 יום.
פקודת התעבורה קובעת באופן ברור כי נהג אשר יורשע בנהיגה בשכרות, יישלל רישיון הנהיגה שלו לתקופת מינימאלית של שנתיים, ישלם קנס כספי ורישיון הנהיגה שלו יפסל על תנאי. במצב של נהיגה בשכרות, לבתי המשפט יש שיקול דעת צר מאוד ועליהם להטיל את העונש הקבוע, אלא אם לפניהם מקרה אשר בו סיבות מיוחדות אשר יוכלו להביא להקלה בעונש. בתי המשפט יפרטו את הסיבות המיוחדות בפסק הדין. עוד קובע החוק כי נהג אשר זוהי הפעם השנייה בה הוא מורשע בנהיגה בשכרות – עונשו יעמוד על לפחות 4 שנות פסילה. החוק קובע עונש קשה וארוך שכן מאחוריו עומדת מטרת על של המחוקק והיא מניעת תאונות דרכים, מניעת נהיגה בשכרות והרתעת נהגים אשר שותים אלכוהול ובוחרים לנהוג תוך סיכון עצמם והסובבים אותם.
במידה והמשטרה החליטה כי אדם אכן היה במצב של נהיגה בשכרות, היא מגישה כתב אישום.
הדיון הראשון בבית המשפט יהיה הקראת כתב האישום לנאשם, כלומר לנהג שנתפס מבצע נהיגה בשכרות. הנאשם צריך לענות לבית המשפט האם הוא מודה בעובדות, כופר בהם או שותק.
השלב הבא הוא שלב ההוכחות, בו מוצגות ראיות הצדדים לבית המשפט. התביעה תנסה להוכיח כי הנאשם ביצע עבירה של נהיגה בשכרות. הנאשם ינסה להוכיח את חפותו ושלא היה מצב של נהיגה בשכרות. כל צד יציג את ראיותיו ואת עדיו. בסיום ההוכחות יסכם כל צד את טיעוניו ויפנה את ההחלטה אל בית המשפט.
הכרעת הדין – בית המשפט יכריע האם הנאשם ביצע את עבירת נהיגה בשכרות או שלא, וינמק את החלטתו ואת הנסיבות שהביאו אליה.
